מהם חוזים אחידים?
חוזה רגיל הינו חוזה אשר נכרת בין שני צדדים כאשר שני הצדדים שותפים לכריתתו, לתנאיו ולניסוחו.
חוזה אחיד הינו מכשיר מודרני אשר משמש חברות וארגונים אשר נזקקים לכריתת חוזים רבים מסוג מסוים. את החוזה האחיד מנסח תמיד צד אחד, אשר סביר והוא הצד "החזק" בהתקשרות בין הצדדים, ואילו ברירתו של הצד השני הינה בקבלת החוזה על תנאיו או לא (אין אפשרות של ממש להשפיע על ניסוחו או תנאיו). דוגמאות לחוזים אחידים אנו רואים מדי יום-ביומו כחוזים עם הבנק, חוזי התקשרות לקבלת שירותי טלפון סלולארי, בזק, חברת חשמל ועוד. המטרה אותה משרתים החוזים האחידים היא הוזלת עלויות כריתת העסקה (שכן אם בכל התקשרות שכזו היה צורך משותף להגיע להסכמות- הדבר היה גוזל זמן וכסף רב משני הצדדים ומייקר את העסקה).
מעצם טבעם חוזים אחידים נוטים להיות יותר לטובת הצד המציע אותם ופחות לטובת הצד לו הם מוצעים. מכיוון שכך, חוקק חוק החוזים האחידים אשר מטרתו לוודא כי הפגיעה בצד שלא הייתה לו יכולת להשפיע על ניסוח החוזה תהיה מועטה ככל הניתן.
מה ייחשב לחוזה אחיד?
כאשר החוזה נוסח כולו, או רובו, על ידי אחד הצדדים (ניתן לראות רק בחלק מחוזה משום חוזה אחיד על כל המשתמע מכך לעניין חלק זה). יודגש, כאשר מדובר בחוזה סטנדרטי, קרי: חוזה אשר הוכן על-ידי צד ג' שאינו צד לחוזה עצמו אשר פעל כגוף ניטראלי וייצג לשם כך את שני הצדדים, לא יראו בחוזה זה משום חוזה אחיד גם אם נעשה בו שימוש נפוץ. תקנון, עם זאת, יוכל להיחשב כחוזה אחיד והכול תלוי בסוג ההתקשרות בין הצדדים ומטרת ומהות התקנון.
ראוי לציין מספר חריגים לכלל זה אשר יעזרו לחדד את זיהויו של חוזה אחיד, לדוגמה: כאשר מדובר בסדרה מצומצמת של חוזים זהים לשם התקשרות ספציפית (לדוגמה חוזי רכישת דירה מקבלן אשר הוכנו במיוחד למכירת דירות בבניין או מתחם מסוים) חוזים אלו לא יחשבו לחוזים אחידים גם אם לצד אחד הייתה שליטה בלעדית על ניסוחם. תנאים ששונו או הוסכמו במיוחד על-ידי הצדדים לא יכללו במסגרת ההגדרה של החוזה האחיד.
חוק החוזים האחידים נועד לאזן בין היתרונות של הוזלת עלויות ההתקשרות דרך החוזים האחידים והרצון להגן מפני פגיעה מהם.
איזון זה נעשה באמצעות 2 כלים עיקריים: מקדמי ותוצאתי.
הכלי המקדמי הינו בית המשפט לחוזים אחידים בו נבחנים חוזים אחידים ומשונים תנאים וסעיפים מקפחים בהם. באופן זה יכולות חברות וארגונים להציג בפני הציבור חוזים אחידים לאחר שאלו כבר עברו את פיקוח בית-המשפט.
הכלי התוצאתי הוא הכלי אותו יכול להפעיל בית-המשפט כאשר אכן התגלה סעיף מקפח בחוזה אחיד. במקרה שכזה בסמכותו של בית-המשפט לשנות את הסעיף או לבטלו לטובת הצד הנפגע. יש להדגיש כי בית-המשפט יעדיף תמיד את קיום החוזה תוך התאמתו לטובת הצד הנפגע כך שמבחינת הצד הפוגע התוצאה גרועה אף מביטול החוזה, ברוב המקרים (כמובן שכאשר התוצאה המיטבית עבור הצד הנפגע הינה ביטול החוזה בסמכות בית-המשפט אף להורות על ביטולו).
מהי תניה מקפחת בחוזה אחיד?
תניה מקפחת כשמו כן הוא: הוא תנאי שבהינתן יחסי כוחות שווים בין הצדדים סביר והצד "החלש" לא היה מסכים לו. יש לציין כי תניה מקפחת תיבחן לאור מכלול החוזה ונסיבותיו כך שגם תניה אשר נראית כמקפחת על פניה תתברר כלגיטימית לאור מכלול החוזה. סעיף 4 לחוק החוזים האחידים קובע חזקות לקיפוח אשר בהינתנן תחשב תניה כמקפחת.
כמובן שסעיפים אשר קובעים דבר הקבוע בחוק, ואפילו אם הוא מקפח הלכה למעשה את הצד השני, לא יחשבו כסעיפים מקפחים לעניין זה (סעיף 23(2) לחוק החוזים האחידים).
מבחינת סדרי דין הרי שאת עצם היות התניה מקפחת על הטוען כנגדה להוכיח.
בהסכמים רבים נוהגים לכלול סעיף המפנה לתקנון החברה הנמצא במשרדי החברה כאשר ניתן לראות בהיעדר המידע הדרוש, אשר תמציתו איננה מועברת ללקוח בעל פה בזמן התקשרות, ואי מתן הסכם כולו, על כל נספחיו, כסעיף מקפח בחוזה אחיד שכן בעלויות העסקה האמורה, ובהינתן עלויות הדפסת ההסכם הנמוכות יחסית, הייתה צריכה החברה לספק לצרכנים את ההסכם כולו- מבלי להסתיר את חלקיו במשרדיה. בהינתן ההתנהגות האנושית המוכרת, לפיה רוב הצרכנים, אם לא כולם, אינם טורחים לגשת למשרדי החברה ולעיין בהסכם כולו על כל סעיפיו עובר לחתימה על ההסכם, כמו גם אינם טורחים לבקשו לאחר החתימה, ובהינתן העובדה כי החברה הנוהגת בשיטה זו מנסה להיבנות על סעיפים בהסכם שבמשרדיה שאינם מופיעים בהסכם המוצג ללקוחות. לדעת כותב מאמר זה יש לראות בסעיף המפנה ומתבסס על התוספת להסכם שבמשרדי הנתבעת כעל סעיף מקפח בחוזה אחיד ועל התוספת כנעדרת תוקף.
עניין נוסף הינו גודל האותיות בחוזה והבלטתן. גודל אותיות בחוזה אחיד לא יפחת מ-2 מ"מ (כך שגם ה"אותיות הקטנות" לא יכולות להיות קטנות מדי מכדי לקרוא אותן בבירור). כמו כן, סעיפי מפתח צריכים להיות מובלטים בחוזה ונגישים לקורא אותו. חוזים אשר מפרים כללים בסיסיים אלו תוקפם מוטל בספק.
מה ניתן לעשות כאשר נפגעתם?
כאשר אתם מרגישים כי מופעל כנגדכם סעיף אשר מקורו בחוזה אחיד ואשר מקפח את זכויותיכם צרו קשר עם הצד השני והעמידו אותו על כך. וודאו ודירשו לקבל את תגובת הצד השני בכתב. פעמים רבות יהיה די ביצירת קשר ועמידתכם על זכויותיכם- שכן תניות מקפחות רבות הינן בגדר "מבצע מצליח"- הצד השני יודע היטב כי תניה זו אינה במסגרת המותר וכי היגררות לבית-המשפט לא רק מהווה הפסד ודאי במקרה שלכם אלא צעד כזה עלול לפגוע בו במישור רחב יותר ובמיוחד בשמו הטוב והמוניטין בקרב הקהל (שלא לדבר על כך שפנייתכם והצלחתכם בבית-המשפט סביר ותגרור גל תביעות דומות כנגדו).
אם בכל זאת לא עזרו פניותיכם שיקלו בהחלט הגשת תביעה בגין הפגיעה בכם. תביעה שכזו יכולה להיות מסוגים שונים ולהתברר בפני בתי-משפט שונים, החל בתביעות קטנות וכלה בתובענה ייצוגית, והכל בכפוף לעובדות המקרה.
