רוחות הזמן מחלחלות אט אט לכל נקודה בחיינו ואף למערכות ששינויים בהן הם איטיים מעצם טבעם, יש שיגידו איטיים מידי. בעוד הטכנולוגיה סחפה והפכה עולמות תוכן רבים במהירות אדירה, דוגמת עולמות התקשורת, הפיננסים והסחר, חדירתה לעולם המשפט הינה איטית ומדודה. איטית ככל שתהיה, הרי שאין חולק כי הטכנולוגיה משפיעה עמוקות על העיסוק המשפטי היומיומי וכי חלחול זה צפוי להימשך ולהתעצם ככל שיעבור הזמן.
תכלית החדירה הטכנולוגית לעולם המשפט הינה, בראש ובראשונה, ייעול. ייעול זה מתבטא בקיום תהליכים מהירים וחסכוניים יותר, מצד אחד, ובהעלאת רמת דיוק העבודה ונוחות עריכתה, מצד שני. ככל ששני ביטויים אלו ימצאו מקום נרחב יותר בפרקטיקה תהא מערכת המשפט – מקצהה העליון (בתי המשפט) ועד קצהה התחתון (משרדי עורכי הדין, מחלקות משפטיות, עורכי הדין והמתמחים) – יעילה, חסכונית, מקצועית, מהירה, אמינה, נגישה ומותאמת יותר לעידן הנוכחי.
אז מהם השינויים שיובילו את האקוסיסטם המשפטי לעבר יעילות מוגברת? כלל האצבע הוא כי כל שינוי שיגיע באמצעות כל אמצעי המקצר תהליכים ומניב תוצאה יעילה יותר. נבחן כמה מערכות קיימות הממחישות את הצעידה לכיוון זה.
נט המשפט – מלכת טכנולוגיית המשפט הישראלית. תכליתה היא לנהל את תעבורת התיקים בבתי המשפט – מרגע פתיחת התיק, דרך הגשת הבקשות השונות, מתן הנחיות, החלטות והודעות לצדדים המעורבים. המערכת, שבפיתוחה והטמעתה הושקעו מאות מליוני ש״ח, החלה בצעדי צב בשנת 2007, ומלבד היותו איטי – היה הצב מבורדק: ההטמעה הראשונית גררה ביקורות רבות אודות תקלות, שגיאות, איטיות מערכת וחוסר שביעות רצון מממשקי השימוש. מבקר המדינה ערך בענין בדיקה יסודית שהסתיימה בביקורת נוקבת שלא חסך בה את שבטו. יחד עם זאת, מצב המערכת כיום הינו טוב לאין שיעור וקשה לדמיין את מערכת המשפט בלעדיה. לאחרונה אף הוטמע בה עדכון המאפשר הגשה של כלל כתבי בי הדין דרך נט המשפט ובכל ערכאה. ככלל, נט המשפט מסייעת לארבעה גורמים עיקריים:
- עובדי מערכת המשפט בישראל: שופטים, עוזרים משפטיים ועובדי מנהל – המשתמשים במערכת בפעילותם השוטפת.
- עובדי משרדי עורכי דין (עורכי דין וצוות משפטי)
- בעלי הדין מקרב הציבור הרחב (לשם עיון בהחלטות וכתבי בי הדין הנוגעים לעניינם)
- הציבור הרחב – בעיקר לטובת עיון בנוסח המלא של החלטות בתי המשפט
מעבר לכל, מערכת נט המשפט הייתה הזרז המהותי ביותר לדיגיטיזציה של מערכת המשפט הישראלית: היא האבן שנזרקה למים והרטיבה את כולם. בכך הפכה את ההגשות לבית המשפט לדיגיטליות, תרומה אדירה שהובילה לחיסכון משמעותי בזמן ומשאבים של בית המשפט ועורכי הדין (ועצים) תוך הנגשה יעילה ורחבה יותר של התוצרים המשפטיים לציבור בכללותו. יחד עם זאת, עם הדיגיטיזציה האדירה שנוצרה – נוצרו גם קשיים ובעיות רבות, דוגמת הצורך לייצר אינספור מסמכים מורכבים בצורה דיגיטלית.
לוג׳יק – ככל שמהפכת הדיגיטיזציה שעוררה נט המשפט נטעה שורשים במחוזותנו כך גם התעצמה עבודת המחשב ויצירת מסמכים דיגיטליים מורכבים. למערך עבודה זה אף הותקנו תקנות על ידי הנהלת בתי המשפט המנחות כיצד בדיוק יש להגיש את כתבי בי הדין: עם תוכן עניינים, ודף מקדים לכל נספח, ומספור עמודים מדויק, וכתיב בפונט מסוים ובגודל מסוים ועוד. יצירה של חוברת דיגיטלית כזאת, בפורמט הכשיר לעלות לנט המשפט (pdf), הינה משימה הגוזלת זמן ומשאבים אדירים מציבור המתמחים, המזכירות המשפטיות ועורכי הדין. פירוש החובה להעלאת קבצי pdf בפורמט מסוים פירושה הצורך להמיר קבצים מסוגים שונים ל-pdf (קובצי וורד, אקסל, תמונה, אאוטלוק, פאוור-פויינט וכולי), לאחר מכן יש להכין דפים מקדימים לכל נספח (שערים), לאחר מכן יש למספר כל עמוד ועמוד ולבסוף להכין תוכן עניינים מסודר וממוספר. העבודה על השלמת מלאכה זאת הינה סיזיפית, ארוכה וקשה, במיוחד שעה שלא אחת (ואף לרוב) נעשים שינויים של הרגע האחרון בחוברת ובטקסטים המצריכים למעשה שינוי מלא של מתווה החוברת וחזרה על העבודה.
את כל האתגר האדיר הזה פותרת תוכנת לוגי׳ק בשניות. לוג׳יק, שהעבודה על הכנתה החלה עוד בשנת 2017 כתגובה לשימוש ההולך וגדל בנט המשפט והנטלים שנוצרו בעקבות כך, מאפשרת כיום לייצר כתבי בי דין מלאים וערוכים (ולמעשה כל מסמך מורכב הכולל נספחים – דוגמת הסכמים, מכרזים, מכתבים ועוד) – בשניות. כל שיש לעשות הוא להעלות לתוכנה את כלל הקבצים המרכיבים את החוברת, לא משנה כמה קבצים ומה הפורמט שלהם (וורד, אקסל, תמונה, אאוטלוק וכולי) ובמהירות הבזק תופק חוברת ערוכה על פי תקנות בתי המשפט: חוברת עם תוכן עניינים ממוספר, דף מקדים לנספחים, עימוד מדויק וכולי. לא רק זאת, לוג׳יק מאפשרת מיזוג קבצים (לדוגמה: אם מועלים 3 קבצי תמונה שאמורים להיות חלק מנספח יחיד), פיצול לכרכים (אם גודל החוברת גדול ממגבלת ההעלאה לנט המשפט), בחירת אילו עמודים מקובץ יכללו בנספח (אם לדוגמה קובץ מכיל 30 עמודים ורוצים רק שעמודים 3-7 יהיו חלק מהנספח), מתן שמות אוטומטי לנספחים (לפי שמות הקבצים), הזנה של שער למסמך עצמו (דוגמת לוגו המשרד), הוספה של תצהיר, טעינת פורמטים אוטומטיים ועוד, וכל זאת בעברית ובאנלית.
במחשבה ראשונה ניתן לחשוב שלוג׳יק מהווה סיוע עצום לעורכי הדין המגישים כתבי בי דין לבית המשפט. אמנם זה נכון, אך לא רק. מעבר לחיסכון זמן עצום לעורכי הדין, התוצר האסתטי והנגיש של לוג׳יק בעצם חוסך גם את זמנו של בית המשפט. שופט המקבל כתב בי דין ערוך למופת עם תוכן עניינים דינמי ממנו הוא קופץ בקלות לכל נספח בקליק יחיד חוסכת לו זמן רב, וכך למערכת כולה. זאת אומרת שגם מקבל תוצרי לוג׳יק נהנה מהגברת יעילות עבודתו. מעבר לכך, ללוג׳יק יכול להיות תפקיד חשוב גם במשרדי ממשלה רבים ובראשם משרד המשפטים – הן פנימה ובאשר לעבודת המשרד והן החוצה באשר למקבלי תוצריהם.
התרומה המרכזית של לוג׳יק היא כפולה. מחד גיסא, היא חוסכת זמן ומשאבים משמעותיים לעורכי הדין ומשרדם. חיסכון המאפשר להם להתמקד במשפט ולהמנע מעבודות מנהלתיות-סיזיפיות. מאידך גיסא, התוצרים שהיא מפיקה מקלים גם על השופט לנווט בכתב בי הדין המוגש אליו (שכן הוא אינטרקטיבי ומכיל קישורים דינמיים המאפשרים, לדוגמה, קפיצה מהירה מתוכן העניינים לנספח הרלוונטי) ובכך חוסכת גם זמן שיפוטי רב. בעשותה כך, לוג׳יק למעשה משמשת כאופניים לנט המשפט – היא מאיצה את נוחות ויעילות השימוש בה. היא לוקחת את מהפכת האוטומציה המשפטית ומשיאה אותה לרווחת המשתמשים.
שיח עם עורכי דין המשתמשים בתוכנה מעלה כי היא מומלצת על ידם בחום עד כי לטענתם הם אינם יכולים לחזור ולא להשתמש בה.
משיח עם צוות הפיתוח של לוג׳יק עולה כי הם עמלים באופן שוטף על פיתוח תוספים ופיצ׳רים נוספים שייעלו את העבודה באופנים רבים יותר.
למתעניינים, ניתן להוריד את לוג׳יק לשימוש חינמי לחלוטין למשך שבועיים לתקופת התנסות דרך האתר: www.Law-Gic.com
כשחושבים על עתיד מערכת המשפט המודרנית נדמה כי ישנו סגמנט אחד שיופיע בכל תכנון עתידי: זמן! נצפה שמערכת המשפט תהיה מהירה יותר בכל אחד משלביה: מהכנת כתבי בי הדין (וכאן פתרונות כמו לוג׳יק עושים את העבודה), דרך הגשתם, מסירתם (לצדדים שבתיק), קביעת דיונים קרובים ומהירים, ניהול הליך מהיר ויעיל ועד מתן פסק הדין, ההכרעה והמימוש. מערכת המשפט צריכה לרוץ ביעילות ומהירות רבה הרבה יותר – והדבר אפשרי. עולם הליגל-טק (Legal-Tech) מתקדם בצעדים איטיים ביחס לאחיו הפינטק (Fin-Tech) והביו-טק (Bio-Tech) אך מגמה זאת הולכת ומאיצה – וככל שהיא תאיץ יותר כך ירווח למערכת המשפט בכללותה וכלל העוסקים בה – יעילות שתקרין על המשק והחברה בכללותם.
אם תעצמו את העיניים ותדמיינו את מערכת המשפט של 2040 – מה אתם רואים?
