המחסור במשפחות אומנה, שגבר בעקבות המלחמה, מורגש היטב גם בדרום הארץ. הצעת חוק חדשה מנסה לתת מענה לתופעה המדאיגה.
החוק הקיים קובע כי אדם שחצה את גיל 56 לא ייכלל במאגר של משפחות האומנה. הצעת חוק של חה"כ קארין אלהרר (יש עתיד) והצעת חוק דומה של חה"כ ינון אזולאי (ש"ס) מבקשות להעלות את הגיל המקסימלי כדי להגדיל את מאגר משפחות האומנה בישראל.
אתמול התכנסה ועדת העבודה והרווחה, בראשות חה"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), כשבתום הדיון אישרה למזג את הצעות החוק של חה"כ אלהרר וחה"כ אזולאי, לקראת הצבעה בקריאה ראשונה על ההצעה המאוחדת. חברי הוועדה ונציגי הארגונים הרלוונטיים הביעו תמיכה גורפת בתיקון לחוק המבקש להעלות את הגיל המירבי של הורי האומנה.
חה"כ קארין אלהרר, יוזמת התיקון לחוק להסרת מגבלת הגיל המירבי ומי שהובילה את חוק האומנה המקורי שעבר ב-2005, אמרה בדיון: בחוק המקורי הגיל המירבי להורה במסגרת אומנה עמד על 56, אך מאז המציאות השתנתה. גיל הנישואין וגיל ההורות עלו, הבשלות והיציבות הכלכלית מגיעות בשלבים מאוחרים יותר, ועוד שלל גורמים היוצרים קרקע פורייה וטובה לקבלת ילדי אומנה, דווקא בגיל מבוגר. המלחמה הממושכת הגדילה את מספר הילדים הזקוקים למשפחת אומנה, כמו גם את הצורך להרחיב את מאגר המשפחות. טובת הילד עומדת מעל לכל, ואנחנו רוצים לספק לכל ילד בית חם ואוהב. לשם כך, ראוי להסיר חסמים שאינם הכרחיים. הצעת החוק לכאורה קטנה ופשוטה אך יש בכוחה לעשות שינוי גדול".
חה"כ ינון אזולאי, שהצעת החוק שלו מוזגה עם זו של חה"כ אלהרר, הוסיף: "בשתי הצעות החוק ביקשנו להעלות את הגיל המירבי ל-60 אך היום אנחנו בעד שהגיל המירבי יהיה אפילו גבוה יותר. גם אנשים מעל גיל 60 יכולים להיות הורי אומנה נהדרים, בכפוף למבחני הכשירות. מקווה שהחוק יעבור ונביא בשורה חשובה לעם ישראל".
חה"כ דבי ביטון (יש עתיד), התומכת בתיקון לחוק, ציינה כי "ילדי אומנה שמגיעים לבית חם מתעצבים וצומחים נכון. אני מאוד מברכת על הצעת החוק. חשוב שילדי האומנה יגיעו למקום חם, מחבק ואוהב, וגם אנשים שחצו את גיל 56 בהחלט יכולים לספק זאת".
בדיון הוצג דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ) שערך השוואה עולמית בנושא הגבלת הגיל של הורי האומנה. לפי סקירה זו, במדינות רבות אין חוק הקובע גיל מירבי להורי אומנה. גם במדינות שבהן קיים גיל מקסימלי, על פי רוב הוא מעל 56. כך למשל בקרואטיה הגיל המקסימלי להורה אומנה עומד על 60. ההגבלה היותר נפוצה, שקיימת ברוב המדינות, היא קביעת גיל מינימום להורה במסגרת אומנה.
נציגת משרד הרווחה בדיון הבהירה שלדעת המשרד הגבלת הגיל המקסימלי אינה נדרשת כיום. לדבריה, גם אם הגיל המירבי יבוטל, תיעשה הערכת כשירות, ואם יימצא שההורה לא כשיר – הוא לא ישמש כהורה אומנה. כיום, כך ציינה, אדם שעבר את גיל 56 כלל לא נכנס למאגר משפחות האומנה.
עדי מקל, מנהלת השירות לאומנה במשרד הרווחה, ציינה כי "לילד בן שבע-שמונה יותר קשה לגייס משפחה אומנת, בהשוואה לפעוט. דווקא המשפחות היותר מבוגרות יכולות להיות יותר סובלניות ומכילות לילדים בגילים אלה. פונות אלינו משפחות שרק מגבלת הגיל עוצרת אותן – וזה חבל".
אבי אלבאז, מנכ"ל הפורום הציבורי למען כפרי נוער, פנימיות הרווחה והאומנה, הדגיש במהלך הדיו: "בכל רגע נתון, יש לפחות 70 ילדים ובני נוער שזקוקים למשפחת אומנה. הסיפור הוא טובת הילד. לנוכח המחסור במשפחות אומנה, טובת הילד מחייבת להסיר חסמים. היא מחייבת לאפשר לבני אדם נוספים, שחצו את גיל 56 ומתאימים ורוצים לשמש כהורי אומנה, להגשים את רצונם ולספק לילדים רבים בית יציב ואוהב. התיקון לחוק האומנה לא כרוך כלל בעלות תקציבית אך הדבר החשוב הוא שיש פה אמירה ערכית. כזו ששמה את טובת הילד לפני כל שיקול אחר. התיקון המוצע ייצר הזדמנויות הרבה יותר טובות לרבים מילדי ישראל".
טלי חלף, לשעבר מנכ"לית אור שלום השותפה לקידום ההצעת החוק, חיזקה את דבריו והוסיפה: "ככל שנוריד את החסמים, כך ייטב. לצד אישורו של החוק, חיוני להעלות מודעות לנושא האומנה ואולי גם לשקול יום אומנה לאומי".
בישיבת הוועדה נכחו ודיברו גם זכי חרוב, מנכ"ל ארגון שחר (זרוע ביצועית של משרד הרווחה), עידית לרנר, מנהלת תחום האומנה בעמותת מטב, נגה חיות, מנהלת חטיבת האומנה בארגון א.ד.נ.מ ונציגי מכון סאמיט וארגון אור שלום. 5 הארגונים, שמפעילים את תחום האומנה בישראל, תומכים ומסייעים לקדם את התיקון לחוק.
