נכסים דיגיטליים – השקעות הייטק

אם מסתכלים על טבלאות שכר מתעשיית הייטק אפשר לראות שמרבית התפקידים מתחילים עם שכר של מעל 10,000 ₪ לחודש. תוך מספר שנים, גם מבלי להגיע לתפקיד ניהולי, ניתן להרוויח גם 30,000 ₪ ומעלה מכך. אי לכך ובהתאם לזאת, ייתכן שיש המון כספים שביכולתנו להשקיע באי אילו אפיקים. הנקודה בהשקעה חכמה, היא לתת לכסף לעבוד עבורנו ולגדול, כדרך כך שאנחנו פשוט נשקיע אותו במקומות הנכונים.

מה ההבדל בין נכס דיגיטלי לנכס פיזי?

אפיק השקעה פוטנציאלי לכל הכספים העודפים שברשותנו, יהא זה של נכס דיגיטלי. ההבדל בין נכס דיגיטלי לבין נכס פיזי הוא, כמובן, ברמת הפיזיות. כל אלמנט אינטרנטי הפועל בזירה הדיגיטלית, שניתן לנכס לפועלנו יכול להיחשב כנכס דיגיטלי. בין אם מדובר על בלוג, חנות מקוונת, ואפילו קבוצת פייסבוק.

לא כל נכס דיגיטלי יכול להניב כסף. זה שיש לנו עץ על שמנו מטעם קק"ל, לא אומר שיש לנו נכס שיכול להניב כספים והכנסות. עץ אכן מניב תשואה לאקולוגיה, אם כי לא בהכרח ניתן לקשר בין הנוכחות שלו לבין תשואה (אם כי יש שיגידו שיש קשר רוחני). בכל אופן, זה שיש לנו חשבון אימייל, או פרופיל פייסבוק, לא אומר שיש לנו נכס דיגיטלי מניב תשואה. ועל כן, ההשקעה בו לא בהכרח תגרום לכסף לעבוד בשבילנו ולהכפיל את עצמו בהתאם.

נכסים דיגיטליים שיכולים להניב תשואה כלכלית

איזה נכסים דיגיטליים כן יכולים להניב תשואה? ובכן, כאלה שניתן לקבל מהם הכנסה כספית שעולה על רמת ההשקעה. הכנסה כספית ששווה לפחות לכמות המשאבים שנכנסו לתוך יצירת ופיתוח הנכס. אם אנחנו משקיעים 100 שעות חודשיות בפיתוח קבוצת פייסבוק, עד לרמה שיש בה קהילה של אנשים שמאוד שמחים לרכוש מאיתנו דברים ולקבל את ההצעות שלנו, אנחנו רוצים לוודא שההכנסות מאותה קבוצה יהיו בהתאמה למשאבים שהשקענו – אחרת הנכס לא בדיוק מניב את מה שאנחנו רוצים. אמנם, ישנן סיבות נוספות, מלבד כסף, בפיתוח קהילה – אלא שאם מסתכלים על זה מהפרופיל הכלכלי-עסקי, אנחנו רוצים לראות תשואה ברורה פר השקעת המשאבים.

דוגמה לטיפוח נכס דיגיטלי

לדוגמה, במקרה שלנו אנחנו רוצים לראות סכום כספי מסוים, חלקי הזמן שהשקענו בו. כלומר, אם תוך חודש הגענו למצב שאנשים בקהילה רוכשים בסך של 100,000 ₪ (כל חודש), ואנחנו למעשה משקיעים בקהילה כ-100 שעות חודשיות (כולל הזמנים בהם אנחנו רק חושבים על הקהילה באמבטיה), אנחנו למעשה מקבלים תשואה של 1,000 ₪ לשעה. שזו רק דוגמה. באם נחליף את המדד של זמן דווקא בכסף, ולמעשה במקום 100 שעות נשתמש ב-100 שקלים, הרי שתמורת השקעה של 100 ₪ בחודש אנחנו מקבלים 100,000 ₪ בחודש. 

כך שגם בלי לפתח מומחיות בהשקעות, אנחנו יכולים לזהות שמדובר בעסקה טובה במיוחד. להחליף שעה אחת, או שקל אחד תמורת 1,000 ₪. לא כל עסקה תהיה משתלמת כל כך, אלא שאנחנו רוצים לבדוק שכל המשאבים שאנחנו משקיעים: כסף, זמן, אנרגיה, תשומת לב, פניות רגשית (וכן הלאה), יניבו הכנסה שאנחנו למעשה מאוד מרוצים ממנה.

לתת לכסף שלנו למשוך עוד כסף

שכן, אם יש לנו משכורת של 30,000 ₪ בחודש, ואנחנו שמים בצד 5,000 ₪, אנחנו רוצים לוודא שהם הופכים ליותר כסף עם הזמן. כלומר, אם השקענו 5,000 ₪ בנכס דיגיטלי מסוים, כמה נוכל לקבל תמורת ההשקעה שלנו? שכן, מדובר בכסף שיכולנו לעשות איתו דברים אחרים. אולי לחסוך לרכב חדש, לדירה, או לקנות פלייסטיישן. מה הערך בהשקעתו? ובכן, אם מקבלים 10% תשואה על הרווחים, כך שכל חודש מקבלים ממנו 500 ₪ – מדובר על כסף נוסף לבנק. ואם כל חודש מוסיפים 5,000 ₪, החישוב הופך להיות מאוד מעניין.

בחודש הראשון (בתשואה של 10% קבוע, אם ניקח תרחיש היפותטי): 5,000 ₪ יהפכו ל-5,500 ₪. בחודש השני: 10,500 ₪ יהפכו ל-12,000₪. בחודש השלישי (אנחנו ממשיכים להוסיף 5,000 ₪ לכל הסכום הקיים באפיק ההשקעה): 17,000 ₪ יהפכו  ל-18,700 ₪. וכן הלאה. לאחר שלושה חודשים, לפי הדוגמה ההיפותטית (נניח שכל חודש יש תשואה "קבועה" של 10%, ושלא החלנו מיסים ועמלות השקעה), יש לנו 18,700 ₪. אם לא היינו משקיעים אותם באפיק השקעה זה, לאחר שלושה חודשים היו לנו 15,000 ₪. כך, שבלי לעשות כלום, צברנו 2,700 ₪ בדוגמה ההיפותטית שלנו. 

גם חשבונות השקעה יכולים להיות נכסים דיגיטליים

זו למעשה דרך לדעת באם נכס דיגיטלי יכול להניב – האם הוא יכול לגרום לכסף שלנו לייצר עוד כסף? למעשה, גם חשבון השקעה במניות או קריפטו, בו ניתן לשלוט על קנייה ומכירה, יכול להיות נכס דיגיטלי. ובדרך זאת אפשר הן ללמוד איך להשקיע בשווקים והן לעקוב אחרי מה שהכסף עושה, ועם הזמן לפתח מומחיות רלוונטית.

כדי לבדוק מה ניתן לעשות כדי לקבל דריכת רגל בעולם ההשקעה בנכסים הדיגיטליים, ניתן לבקר באתר Click invest ולראות מה הם מציעים ברגע נתון.