תביעות נזיקין – כל מה שחשוב לדעת

0
345
תביעות נזיקין - כל מה שחשוב לדעת
מקור pixabay

נפלתם לבור פתוח ברחוב? ננשכתם על ידי כלב? או נפגעתם בתאונת דרכים? כמה דברים שחשוב לדעת בנושא תביעות נזיקין

תביעות הנזיקין הן תולדה של אירועי היומיום הקורים בסביבתנו, אדם המועד בשל בור שנפער במדרכה, ליקויי בנייה, תאונת עבודה ועוד כל מי שנפגע יוכל לתבוע את גורם הנזק בין אם זה עירייה שלא דאגה לתקן את המדרכה, קבלן שהתרשל בתהליך הבניה או מעביד שלא דאג לסביבת עבודה בטוחה. בכל האירועים הללו מוגשת תביעת נזיקין בה נדרש גורם הנזק לפצות את הניזוק. השיקול האם להגיש תביעה תלוי באחריות גורם הנזק וכן בגודל הנזק שנגרם. ובמקרים בהם הוצאות המשפט גוברות על הפיצוי הצפוי לא כדאי להיכנס להליך משפטי. אז הנה כמה דברים שמשתף אותנו עורך דין גיא כהן, מומחה תביעות נזיקין מניסיונו האישי שחשוב לדעת לפני שמתחילים את התהליך.

מי הצד הנתבע בתביעות הנזיקין?

התביעה תוגש כנגד אותו המזיק שגרם לנזק. במידה שיש בידו ביטוח הוא יערב את הגורם המבטח שימנה עו"ד מטעמו לטיפול בתביעה שהוגשה. עורך הדין שמונה מטעם חברת הביטוח ייפגש עם המזיק, ייקח ממנו את גרסתו על פיה יבנה את כתב ההגנה. 

המזיק יהיה שותף פעיל לכל אורך ההליך המשפטי. במידה שיוחלט על הסכם פשרה בין הצדדים, הוא יידרש להביע את עמדתו כלפי הפשרה. במידה שיידרש פיצוי המזיק ייקח בו חלק באמצעות ה"השתתפות העצמית" הנהוגה בפוליסה.

לעיתים בתביעה ישנם מספר גורמים נתבעים; אם למשל אדם נפגע כתוצאה מכבל חשמלי במהלך עבודות חשמל שבוצעו, התביעה יכול ותוגש הן נגד אותו הקבלן והן כנגד חברת החשמל והרשות או העיריה אשר בשטחה בוצעו העבודות. חשוב לדעת שבין כל הגורמים המעורבים קיימים הסכמי התקשרות המעגנים בתוכם אחריות במקרה של תביעות נזיקין והם נוהגים לגלגל אותה מהאחד לשני. עו"ד המתמחה בתביעות נזיקין יידע כיצד לגשת לחוזים על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בסופו של יום מי הגורם שיישא בתשלום הפיצוי או לחילופין באיזה אחוז מהפיצוי יישא כל גורם שהיה מעורב. 

הקפידו לא לשוחח עם גורמים מטעם חברת הביטוח של הגורם המזיק. נדרש עו"ד מנוסה ומקצועי בכדי להתמודד בצורה נכונה ומושכלת עם החוקרים מטעם חברת הביטוח על מנת שלא לפגוע בסיכויי התביעה.

מה יעזור לכם להוכיח את הנזק שנגרם?

חובת ההוכחה מוטלת על התביעה. מעבר לעדויות המושמעות בבית המשפט חשוב להציג ראיות. לכן, אספו תמונות מזירת התאונה כולל שעת התיעוד ועל ידי מי תועדו, מכשולים בזירת הארוע ועוד. הגורם המצלם יוזמן לתת עדות בבית המשפט. התמונות עשויות להכריע את החלטת השופט. 

אם מדובר בנזק הנובע ממפגע שלא ניתן לזהותו בעין, מומלץ להקליט שיחות עם אנשים שיכולים להעיד על הסיבה לקרות הנזק, בעדיפות לבעל תפקיד הקשור לגוף האחראי לנזק שנגרם. 

כשמדובר בנזקי גוף חשוב להגיש חוות דעת רפואית יחד עם הגשת כתב התביעה ובגין נזקי רכוש, כדוגמת שריפה, נדרשת חוות דעת של שמאי לאומדן הנזק שנגרם שתוגש במועד שיקבע בית המשפט להגשת תצהירי העדות. עדות משמאי שיגיע להעיד בבית המשפט לאחר שהיה במקום וראה במו עיניו את הנזק שנגרם בעקבות השריפה בזמן אמת, הינה חזקה יותר מהגשת חוות דעת של שמאי לבית המשפט בה הוא מפרט את רשימת הפריטים שנפגעו כפי ששמע מהניזוק, והינה בחזקת "עדות שמיעה" בלבד. במידה ונשמט הבסיס העובדתי עליו מתבססת חוות הדעת של המומחה, כל חוות הדעת שלו קורסת ולא ניתן להסתמך עליה בתביעה. 

במקרה של תביעות נזיקין יש לשכנע את בית המשפט שהכף מכרעת אפילו במעט אחוזים לטובת הניזוק. לא קיימת דרישה להוכחה מעל לכל ספק סביר בדומה לדין הפלילי, אלא מספיקה ודאות בשיעור של 51%. במקרה של פחות מ- 50%, עשוי התובע להפסיד במשפט. כלל זה קרוי בשפה המקצועית "הכול או לא כלום".  

גם במסגרת הכלל האמור נקבע מרחב פעולה המאפשר לקבל את התביעה במלואה או רק חלקים ממנה כאשר לדוגמה גם לניזוק יש תרומה בשיעור חלקי או מלא לקרות הנזק (מכונה בשפה המשפטית: "אשם תורם"). במקרה כזה, שיעור הפיצוי לניזוק יהיה לאחר ניכוי אותו אשם תורם ולאחר שמתחשבים בהטבות נזק שקיבל הניזוק מגופים שונים כמו המוסד לביטוח לאומי. הבחינה של "אשם " מבוצעת בידי בית המשפט באמצעות הצגת השאלה: האם הניזוק נהג בזהירות סבירה בהתחשב בנסיבות המקרה. התשובה לשאלה זו היא סבוכה מאין כמוה, עשויה להשתנות בהתאם לזהות ביהמ"ש ולזהות השופט היושב בדין, ואף משתנה לעיתים כאשר מוגש ערעור לבית משפט בערכאה גבוהה יותר. חשוב לדעת, כי במידה שהניזוק נושא באחריות של "אשם תורם" מכריע ועל אף שהוכח שגם המזיק התרשל, הניזוק לא יהיה זכאי לקבלת פיצוי. 

מי משלם את שכר הטרחה?

שכר הטרחה בתביעות הנזיקין נגבה מתוך הפיצוי הסופי. כבר בעת הגשת התביעה היא תכלול סעיף לפצות את התובע הניזוק גם בגין שכר טרחה שעליו לשלם לעורך הדין. עיקר ההוצאה בתביעה המשפטית הינה סביב אגרת בית המשפט אשר בתביעה לנזקי רכוש עשוי להיות גבוהה מאוד כאשר הנזק הוא גבוה, ולצורך קבלת חוות דעת ממומחים לשם הוכחת הנזק לפי הצורך. במידה שהתביעה מתקבלת שכ"ט עורך הדין של התובע משולם במלואו או ברובו על ידי הצד השני הנתבע. כך גם בתביעות המסתיימות בפשרה הוצאות המשפט ושכ"ט עוה"ד של התובע משוקללות בעת גיבוש סכום הפשרה.

התיישנות

לפי החוק, חלה התיישנות על תביעת נזיקין כעבור 7 שנים מיום האירוע. במקרים בהם נתגלה הנזק במועד מאוחר יותר, תחל הספירה להתיישנות מהמועד בו נודע לתובע העובדות או הנסיבות המקימות לו עילת תביעה. 

כשמדובר בקטין, מתחילה ספירת ההתיישנות בהגיעו לגיל 18. כשמדובר באדם הלוקה בשכלו, מתחיל מרוץ ההתיישנות ביום בו מונה לאדם זה אפוטרופוס או לחלופין כשפסק אותו ליקוי. ישנם סעיפים חריגים בהם תקופת ההתיישנות מקוצרת יותר. 

בתחום תביעות הנזיקין ישנם מקרים בהם אנחנו מרגישים שהניצחון הוא בכיס שלנו, בפרט לאור הסיבות בהן נגרם הנזק, מה שגורם להרבה אנשים להגיש תביעות באופן עצמאי וללא עו"ד. במקרים הללו אתם עשויים למצוא את עצמכם עם פיצוי שאינו מקסימלי ובמקרים הגרועים יותר, התביעה שהגשתם תידחה. חשוב להבין את חוקי המשחק בעולם הנזיקין: היכן ניתן לתבוע מספר גופים, איפה נדרשת חו"ד מקצועית, מתי כדאי לפנות לקבלת שיפוי מביטוח לאומי ועוד. לכן, מומלץ להיעזר בעו"ד לענייני נזיקין ובשלב הראשוני לקבוע עמו פגישת ייעוץ בה תבינו מה נדרש מכם והאם בכלל כדאי להגיש תביעה.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here