אם ל-4 שהפכה לנכה 100 אחוז כתוצאה מכריתת רחם מיותרת, תובעת מעל למיליון ₪ מבית חולים וולפסון. כך עולה מתביעה שהגישה לבית משפט השלום באשדוד באמצעות עו"ד דותן לינדנברג.
מהתביעה עולה כי האשה התלוננה אצל רופאת הנשים בקופת חולים על דימום גדול יחסית בעת המחזור והופנתה לבי"ח וולפסון שם אושפזה בגין רחם מעט מוגדל. בהמלצת הרופאים, עברה כריתת רחם וחצוצרות במחלקת הנשים בביה"ח. יומיים אחר הניתוח התברר כי במהלך הניתוח נפגע השופכן, הניתוח בוצע שלא על דעתו של מנהל המחלקה וכתוצאה מכך היא סובלת מפגיעה בתפקוד אחת הכליות.
לתביעה צורפה חוות דעתו של מומחה לאורוגניקולוגיה ורצפת אגן שקבע, כי מדובר בניתוח שעדיף היה שלא היה מבוצע כלל כי מדובר בניתוח מיותר ממש, לאור תלונתה מלפני הניתוח. לטענת המומחה מדובר בהתנהלות כושלת ורשלנית של המנתח האחראי, לאורך כל הדרך. תוך הפרות בוטות של חוק זכויות החולה. בחוות דעתו צוין כי כתוצאה מהניתוח נגרם נזק כבד שילווה אותה לכל שארית חייה והגובה ממנה כבר היום ממנה מחיר יקר, הצפוי בוודאות להחמיר משמעותית בהמשך חייה.
המומחה קבע כי האם ל-4 סובלת מנכות בשיעור של 100 אחוזים לצמיתות בין היתר עקב כריתת רחם ופגיעה בתפקוד אחת הכליות שתפקודה עומד על 35% . לדעתו מצבה ילך ויחמיר כיוון כשכל אירוע זיהומי עלול לפגוע עוד יותר בכליה הימנית ומצבה הבריאותי הירוד משליך גם על מצבה הנפשי.
המומחה ציין בחוות דעתו, כי המנתח ביצע כריתת הרחם מבלי שקיבל הוראה מפורשת לעשות זאת, כאשר צניחת הרחם היתה מתונה, לכן רופא סביר לא היה פונה לכריתת רחם בנסיבות אלה. בעיקר בגין הסיבוכים הכרוכים בכריתת רחם ובהם הסיבוך החמור של פגיעה בשופכן, כפי שאכן קרה. המנתח לא נועץ בעמיתים בבואו לבצע ניתוח שהצורך בו רחוק מלהיות מובהק, לא התקיים כל דיון רפואי בצורך בכריתת הרחם ואם היה נועץ עם עמיתיו, היו אלו יועצים לו שלא יכרות את הרחם כלל. לדעת המומחה לפני הניתוח הוסבר לאישה כי הניתוח יבוצע בשיטה לפרוסקופית אך בסופו של דבר הרחם נכרת בגישה רגילה ללא הסכמתה תוך ביצוע עוולת תקיפה.
כתוצאה מהניתוח, סבלה רב וקבוע, איכות חייה נפגע באופן חמור, תפקודה האישי, הזוגי, האימהי והחברתי פגומים עד מאוד. בנוסף היא אינה יכולה לעבוד ונזקקת לעזרת הזולת בניהול ביתה.
בא כוחה עו"ד דותן לינדנברג טוען בתביעה בגין רשלנות רפואית, כי בעקבות הרשלנות והמחדלים ובשל מצבה הרפואי כתוצאה מהניתוח המיותר, התהפכו חייה מקצה לקצה. היא נאלצה ותיאלץ להשקיע את מרצה, כוחה וזמנה בטיפול במצבה הבריאותי ובמגבלותיה בחיי החברה והמשפחה שלה. עוד נטען כי בעקבות הרשלנות היא לא תוכל לעבוד למחייתה ולהשתכר.
בתביעה לבית המשפט האם ל-4 תובעת לקבל פיצוי עבור אובדן כושר השתכרות, זכויות סוציאליות ופנסיוניות, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת ועבור פגיעה באוטונומיה.
תגובת בית החולים וולפסון: בכתב ההגנה משרד הבריאות בעלי בי"ח וולפסון, מכחיש בצורה גורפת הטענות, מכחיש שהייתה רשלנות ומבקש למחוק התביעה על הסף.
